Heroes in Motion® דנמרק- ביקור מרגש
למרות שאליזבת' לארקם היא המייסדת של פרויקט Heroes in Motion® ואני מורידה בפניה את הכובע על הפעילות המדהימה שהיא עושה ברחבי העולם עם אוכלוסיות שונות של "גיבורים" אני חושבת שהסיפור של הבלרינות מקופנהגן הוא הפנים האמיתיות של היוזמה המרגשת הזו.
ג'סי לי נורפלט וג'וג'ו באומן הן שתי בלרינות מהבלט המלכותי הדני. בתיאטרון שבו הבלט פועל יש מן הסתם סטודיו לפילאטיס לשימוש הרקדנים. לפני חמש שנים, עם חזרתם של כמה עשרות חיילים פצועים מעירק ואפגניסטן, הן התבקשו לנסות ולעבוד עם שלושה מהם – עם קטיעות גבוהות דו צדדיות – בסטודיו שבתיאטרון. שתיהן מדריכות פילאטיס, ללא כל הכשרה מסודרת בשיקום, פנו למורים שלהן – אלן הרדמן ואליזבת לארקם לעזרה בהתמודדות עם הצעירים הפצועים.
תרגול פילאטיס בתוך סטודיו שבו מתרגלות בלרינות הוא לא בדיוק פשוט עבור לוחמים צעירים, אבל זה עבד מצוין! לא רק שהם נהנו והתקדמו בתרגול- הם הוזמנו להשתתף בהפקת מחול עוצרת נשימה שבה להקת המחול והפצועים על אותה במה.
אתם חייבים לצפות בקטע המרגש הזה שבו מתואר תהליך העבודה המשותף. מדהים בעיניי: In Contact
השנים עברו והבנות הנפלאות עובדות בהתנדבות עם עוד כמה חיילים פצועים עד שהחליטו שצריך להתמסד. ג'וג'ו שפרשה בדיוק לפנסיה (כן כן, בגיל 40… אפשר רק לקנא) הקימה עמותה, כתבה תכנית עסקית והשיגה מימון מדהים של 850 אלף קרונות (כחצי מיליון שקל). בכסף הזה הן ממנות תרגול פרטני פעם אחת בשבוע ל-20 משתתפים, מביאות מומחים מכל העולם לעבוד עם המשתתפים, עוברות בעצמן הכשרה ועוד היד נטויה.
הן הזמינו אותי להגיע יחד עם אלן הרדמן לסוף שבוע של מרתון טיפולים/ שיעורים עם החבר'ה המדהימים האלה. זה הדבר הכי מדהים, מעצים וקשה שעשיתי בחיים. שעה וחצי של טיפול פרטני עם כל אחד מהם. שעה וחצי שבה צריך לקרות משהו- תהליך שיש לו התחלה אמצע וסוף ושיש לו תוצאות מיידיות כי אחרת בשביל מה באתי? קשה לתאר את זה במילים אז צרפתי קצת תמונות ווידאו אחד של קספר עושה short spine. אפשר לראות את הסרטו בקישור הזה: Kasper preforming the short spine. הוא קטוע מתחת לברך דו צדדי ומתאמן לאולימפיאדת ריו 2016 בקיאקים פרא-אולימפיים.
אתם בטח חושבים שדנמרק היא מדינה שבה מי שנפצע בשירות צבאי זוכה למערכת תמיכה אדירה, בעיקר כלכלית… בכל זאת מדינה שמדורגת גבוה באיכות חיים ובזכויות סוציאליות.. גם אני חשבתי.. והופתעתי לגלות שדוקא שם הם לא כל כך יודעים מה לעשות עם חיילים צעירים שיוצאים פתאום למלחמה על ארץ שאינה שלהם מול אויב חסר רחמים וחוזרים בלי רגליים, או עם פגיעת ראש, או עמוד שדרה.. ובעיקר חוזרים עם טראומה קשה. קשה מאוד. אני פוגשת נכי צה"ל כאן בישראל ובודאי שזה קיים אבל משום מה שם זה הרגיש אחרת. אולי הרצף של שלושה ימים כל כך אינטנסיביים מול סיפורים כל כך קשים… אולי העובדה שהם צעירים כל כך… בסוף כבר כמעט התפרקתי.
זו גאווה להיות חלק מהפרויקט הזה! וכל כך גאה בג'סי וג'וג'ו שהרימו את הדבר המדהים הזה והאמינו בו מהשניה הראשונה עד שקיבל הכרה ותקציבים. בעיניי זה מעורר השראה ולמרות שאנחנו חיים במדינה שיודעת בסך הכל לדאוג לחיילים הפצועים שלה, יש לא מעט אוכלוסיות אחרות שיכולות להרוויח מתרגול פילאטיס.. אולי הסיפור הזה הוא רק התחלה בשרשרת של סיפורים יפים!
בנימה אופטימית זו אני מאוד מקווה שג'סי וג'וג'ו יחד עם אלן יגיעו אלינו במאי במהלך ביקורו של ברנט אנדרסון ונזכה לעשות יחד פעילות התנדבותית בקהילה עם אחת העמותות. אם אתם רוצים להיות מעורבים- מוזמנים ליצור קשר במייל pilateschool@gmail.com
שלכם באהבה,
הדר שוורץ
