5 הבדלים בין פילאטיס ויוגה

5 הבדלים בין פילאטיס ויוגה

מאת: מריאנה טראגנו גוז

אם אתם לא בטוחים מה ההבדל בין יוגה לפילאטיס, אתם לא לבד. כשמורה לפילאטיס מספר למישהו מה הוא עושה ביום-יום, התגובה הראשונה של המאזין נוטה להיות משהו בסגנון: "אה… פילאטיס. זה כמו יוגה, לא?"

אז זהו, שלא. יש הבדלים מהותיים בין שתי השיטות. קיראו הלאה ולימדו מה מפריד בין יוגה לפילאטיס ועל הדרך, מה השיטה שמתאימה לכם ביותר.

1.      המטרה


ההבדל המהותי ביותר בין פילאטיס ליוגה היא ששתי השיטות עוצבו עם מטרות שונות מאוד.

ג'וזף פילאטיס עצמו כתב בספרו "לחזור לחיים דרך אמנות השליטה" כי מטרת שיטתו היא להשיג – ולשמור – על גוף המפותח באופן מאוזן עם נפש צלולה, וזאת על-מנת שנצליח לבצע את מטלות היום-יום שלנו בכיף והנאה, בטבעיות ובקלות. הוא הוסיף וכתב כי עלינו לעשות פילאטיס על-מנת שנוכל להמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים במשך שנים: בין אם זה לרוץ מרתונים או לרוץ אחרי הנכדים.

מכיוון שמטרת שיטת הפילאטיס היא מציאה של איזון בגוף עצמו, כמו גם מציאת איזון בין הגוף לנפש דרך תנועה, השיטה כולה מבוססת על ההתנהלות הגופנית שלנו במכון הפילאטיס ובהעברת הההתנהלות הנלמדת אל חיי היום-יום שלנו. מדריך הפילאטיס עוזר למתאמן להבין כיצד להפעיל את גופו בצורה היעילה ביותר להשגת הצרכים והמטרות היום-יומיות שלו.

יוגה, לעומת זאת, היא מתודיקה בת אלפי שנים שמטרתה היא רוחנית: התעלות התודעה האינדיבידואלית מעל העולם החומרי והתמזגותה עם התודעה האוניברסלית. יוגה בנויה משמונה "זרועות" – שמונה היבטים שונים – שיש לאמן בחיינו על-מנת להשיג את המטרה הרוחנית הזו. רק אחת מין הזרועות קשורה בפעילות גופנית ונקראת "אסנה" (תנוחה בסנסקריט). אימון אסנה הוא מה שאנו בדרך-כלל מבצעים בשיעורי יוגה.

מכיוון שמטרת אימון אסנה ביוגה גם היא נפשית, הלמידה העיקרית בשיעור יוגה קשורה להתמודדות הנפש עם הצלחה, כישלון או חוויות נפשיות אחרות שאנו חווים בזמן האימון. הלקחים הללו הם לקחים שהמתאמן מצופה לקחת איתו לחיים שמחוץ למזרן היוגה. בעצם, מטרת התנוחות היא ההשפעה של האתגר הפיזי על הנפש. לכן, ניתן למצוא תנוחות מסובכות למדי לביצוע כבר בתחילת הדרך היוגית.

תפקיד המורה ליוגה הוא שונה מתפקיד המורה לפילאטיס. הדרכה ביוגה בדרך כלל מתבצעת יותר כמעין הזמנה או הכוונה, אך המתאמן הוא זה אשר לוקח את האחריות המלאה להבנת התרגול שלו.

2.      מכשירים


יוגה כשיטה עוצבה כך שהגוף עובד כנגד ההתנגדות של משקלו וכוח הכובד. אמנם לאחרונה נוספו אביזרים על-מנת לסייע באימון ה-אסנה, אך בתכלית כל מה שצריך לאימון יוגה הוא גוף, נפש ומזרן.

שיטת הפילאטיס עוצבה כאשר המכשירים הם חלק בלתי-נפרד מין האימון. המכשירים מקנים תמיכה לגוף, קפיצי המכשירים מתנהגים כשריר נוסף ועוזרים לדייק את התנועה ובנוסף הם יוצרים התנגדות חיצונית אשר ניתן לעבוד כנגדה ולהתחזק. שיעורי פילאטיס מזרן בלבד אמנם קיימים, אך אלו הם אדפטציה לשיטה המקורית בה מזרן הוא רק חלק מין האימון.

3.      נשימה


נשימה היא חלק מרכזי באימון פילאטיס. על-פי ג'וזף פילאטיס, מטרת התרגילים היא לאפשר נשימה טובה יותר וכנגד, ככל שהנשימה שלנו תהיה אפקטיבית יותר, כך התנועה שלנו תהיה זורמת יותר ויעילה יותר. הנשיפה בשיעורי פילאטיס היא נשיפה במאמץ בה מוציאים כמה שיותר אוויר החוצה עד לתחושה של ריקון הריאות. הדבר גורם בין היתר לאיסוף שרירי הבטן העמוקים והשרירים הבין-צלעיים. על-מנת לעזור בנשיפה המאומצת הזו, הנשיפה מתבצעת דרך הפה לפחות בתחילת הדרך.

ביוגה, אימוני שליטת נשימה שייכים לזרוע נפרדת מהאימון הגופני. אימוני נשימה ביוגה נקראים פראניאמה והם בדרך כלל מתבצעים בישיבה וללא תנועה. יש תרגילי נשימה מגוונים. באימון הפיזי, ה-אסנה, גם ישנו דגש על נשימה אך לרוב ההנחייה היא לנשום באופן קצוב ורגוע כשהנשימה מתבצעת כולה דרך האף בלבד.

4.      טווחי תנועה


בעוד שבפילאטיס המטרה היא לעבוד בטווח תנועה המאפשר את השליטה המירבית בתנועה, או הטווח אשר יעזור לגוף של המתאמן הספציפי להשיג את אופן התנועה היעיל ביותר עבורו, ביוגה ישנו דגש רב יותר על הגדלת טווחי התנועה בעזרת תרגילים המותחים את השרירים ומגדילים את תנועתיות המפרקים.

5.      התרגילים


בשיעורי פילאטיס, מתחילים בדרך כלל בשכיבה על הגב, תנוחה בה יש מעט עומס המגיע מכוח הכובד על הגוף. ככל שהאימון מתקדם נוספות תנוחות שונות כגון ישיבה ועמידה. בצורה כזו, הגוף מתארגן כנגד כוח הכובד בצורה הדרגתית במהלך השיעור וההליכה הביתה מין האימון היא אסופה ומאורגנת בתוך הגוף.

באימוני יוגה, לעומת זאת, כבר בתחילת האימון ישנה עמידה על הרגליים ועבודה כנגד כוח הכובד. בסוף האימון, לעומת זאת, יש ירידה אל הקרקע במטרה לשחרר את הגוף אשר עבד כנגד כוח הכובד ולאפשר לו להרגע.

בנוסף, ברוב התת-שיטות ביוגה יש אחזקה של תרגילים ומנחים באופן סטטי. אחזקה סטטית מאפשרת העמקה בתנוחה ומאתגרת את התמודדות הנפש עם הקושי הפיזי. לעומת זאת, באימוני פילאטיס הדגש הוא על זרימה מתנועה לתנועה ומתרגיל לתרגיל. ההשראה לזרימה בשיעורי פילאטיס היא בתנועה כפי שהיא קיימת בטבע, בה אין החזקות סטטיות: חישבו על זה, מתי בפעם האחרונה ראיתם סוס ניגש לגדר, שם עליה רגל ומתח במשך כמה דקות? חיות בדרך כלל נמתחות תוך כדי תנועה.

אז מה הכי נכון בשבילך?


בסופו של דבר, הבחירה בין יוגה לפילאטיס היא בחירה אישית. יוגה בתכליתה היא דרך חיים הדורשת מחויבות גדולה וויתורים רבים.

פילאטיס, היא שיטה המאפשרת חיבור של הגוף והנפש אך מונגשת לאדם המערבי אשר לא מעוניין בפן הרוחני ומבקש להמשיך לחיות את חייו במלואם, ביתר קלות, הנאה וכיף.