ג'ירוטוניק מול פילאטיס והשילוב ביניהם

מה זה ג'ירוטוניק?

שיטת ג'ירוטוניק הינה שיטת התעמלות חדשה יחסית (40 שנה) המתבצעת בעזרת מכשיר הג'ירוטוניק.

ממציא השיטה, ג"וליו הורבאט, רקדן רומני, פיתח את השיטה לאחר שניפצע בבירכו וקרע את גיד אכילס. בהתבסס על עקרונות משיטות שונות אותן חקר, יצר ג'וליו את טכניקת המזרון וקרא לה "יוגה לרקדנים" מה שניקרא כיום ג'ירוקינסיס – עבודת המזרון של הג"ירוטוניק. השיטה עובדת על תנועות מעגליות סביב ציר האנרגיה המרכזי של הגוף, ופועלת לשיפור הגמישות, סיבולת שריר, קואורדינציה, נשימות שונות המלוות את התנועה והגדלת טווח התנועה במפרקים. האימון על המכשירים והרצפה משלב בתוכו עקרונות תנועה מגוונים מיוגה, שחייה, טאי צ'י וריקוד, והעבודה נעשית בזרימה ובקצבי נשימה מגוונים.

בשונה ממכשירי אימון גופני אחרים שבהם עובדים על בידוד שרירים בתנועה קווית, הג'ירוטוניק עובד על תנועות רב מימדיות תוך הפעלת מספר קבוצות שרירים ומפרקים בו זמנית. רב המימדיות התנועתי מתבטא במעגליות וסיבוביות תנועת המפרקים – דבר המביא להגדלת טווח התנועה של המפרקים. ישנו דגש על רוטציה ופיתול של עמוד השידרה תוך התנגדות עדינה או חזקה, והתוצאה היא מערכת שרירית מאוזנת התומכת את השלד.במהלך השיעור נילמדים סוגי נשימות שונים המתאימים לסוג התנועה, העוזרים להעמקת התנועה ולפיתוח מערכת הנשימה. בעלי מוגבלויות או אנשים לאחר פציעה יתחילו בעבודה נינוחה על קבוצת שרירים מסויימת ובהמשך יוכלו להתקדם ולבצע תרגילים מורכבים יותר.

שיטת הג"ירוטוניק ממריצה ומחזקת גם את מערכת העצבים ופועלת להגדלת יכולת הכיווץ וההארכה של השרירים.

עקרונות הג'ירוטוניק

יצירת ייצוב על-ידי הפעלת כוחות מנוגדים

במילים אחרות, במקום לייצב את הגוף על-ידי קיבוע פוזיציה מסויימת, שיטת הג'ירוטוניק מציעה למתעמל לייצב את הגוף על-ידי מציאת איזון בין מתיחה החוצה ומשיכה פנימה לכיוון מרכז הגוף. גם במצב זה ישנה כל הזמן תנועה של שני הכוחות שעובדים בצורה מנוגדת אחד לשני.

יצירת מרווח במפרקים

מפרקים דחוסים אינם יכולים לנוע בצורה חופשית. דרך אחת לרווח את המפרקים היא עבודה בכוחות מנוגדים שמתוארת לעי"ל. דרך נוספת היא שימוש ב -scooping , לנוע סביב המפרק בתנועה מעגלית. למשל תנועה במפרק הירך, במקום כפיפה רגילה במפרק הירך, נחשוב על שליחת עצמות הישיבה קדימה ואז כפיפה של הירך כאילו סביב כדור טניס שיושב במפרק. רעיון דומה מיושם בכל שאר מפרקי הגוף.

נשימה מותאמת לכל תנועה

בשלב הראשון השימוש בנשימה הוא שאיפה ונשיפה בשלבים השונים של התרגיל, כשבדרך כלל שאיפה היא בתנועה של פתיחה ומתיחה ונשיפה בתנועה של סגירה וכיווץ. כאשר מעמיקים עוד בשיטה, נוספים עוד סוגי נשימות, דומות לנשימות שמתבצעות ביוגה, ביניהן נשימות "הניפוח"-מהירות וקצרות, "הגל" – נשיפה ארוכה עם צליל אנחה, "הסחיטה" – נשיפת האויר ובסוף ריקון מלא וסחיטה של האויר החוצה שעוזר להפעיל את שרירי הבטן העמוקים.

הכוונה, המטרה היא הכח המניע את הגוף

אם אנו לא יודעים את הכיוון אליו אנו רוצים לנוע, לעולם לא נגיע אליו… אם נירצה לנסוע מחיפה לתל אביב אבל ניסע לכיוון קריית שמונה, ברור שאנחנו בבעיה… אותו הדבר גם בתנועה עם הגוף. בתרגילי הג"ירוטוניק החזון או ההתכוונות מובילה את הגוף לביצוע התנועה בכיוון הנכון ולהשגת המטרה.

למה לשלב בין פילאטיס לג'ירוטוניק?
שיטת פילאטיס מחזקת מאוד את מרכז הגוף ובעיקר את שרירי היציבה העמוקים, ומקנה הרגלי יציבה ותנועה נכונים יותר. שיטת ג'ירוטוניק מגדיל את טווח התנועה במפרקים ומשפרת את תנועתיות עמוד השדרה, ובכך נותן תמיכה שרירית ושילדית להרגלים אלו. לדוגמא, כאשר מתעמל עובד בשיעור פילאטיס על חיזוק זוקפי הגב, ובשיעור ג'ירוטוניק הוא עובד על מתיחת שרירי החזה והנעת החוליות הטורקליות התוצאה היא בית חזה פתוח ומשוחרר יותר וגב זקוף וחזק, כששני חלקי הגוף – הקדמי והאחורי – תומכים ומאזנים זה את זה.

שיטת פילאטיס בנויה על היחס שבין נשימה ושליטה על מרכז הגוף, תוך שימת דגש חזק על ייצוב, שיטת הג'ירוטוניק בשונה מהפילאטיס עובדת מהמרכז החוצה, לפתיחה של המפרקים ולהזרמה של הארגיה אל האברים הפריפריאלים מה שיוצר גוף גמיש ורך, בית חזה פתוח, וכך גם מפרקי הכתפיים והירכיים.

כיום משלבים מתעמלים רבים בארץ ובעולם את שתי השיטות (ביניהן מדונה וריטה) המשלימות היטב זו את זו. מתעמל המתמיד בשתי השיטות זוכה למודעות גופנית טובה, יציבה נכונה יותר, שרירי בטן עמוקים התומכים בגב התחתון, בית חזה פתוח וחגורת כתפיים גמישה ותנועתית.

 אנשים שקראו על ג'ירוטוניק מול פילאטיס התעניינו גם במאמר- פילאטיס הוליסטי-שיטת גוף נפש מלאה