מה יש לפילאטיס להגיד על האגן שלי?

בשיטת הפילאטיס ישנן אסכולות אשר אוהבות-שונאות להתווכח על נושאים רבים מספור. אחד הנושאים אשר מהווים את המחלוקת הגדולה ביותר הוא האגן הניטרלי. בפינה הימנית – התומכים הנלהבים הטוענים כי אגן ניטרלי הוא הפתרון לכל בעיה, בפינה השמאלית – המתנגדים הנחרצים הטוענים שאין דבר כזה. מה הוא אגן ניטרלי בפילאטיס? והאם הבנת המושג יכולה לשפוך אור על הסיבות למחלוקת?

כדי להבין מהו "אגן ניטרלי" אין מנוס מלכתוב כמה פסקאות אנטומיות, אז קחו אויר ונתחיל.

המושג "אגן ניטרלי" מתייחס למיקום עצם ה-Pubis (עצם המפשעה הבולטת הנמצאת במרחק של ככף יד מתחת לטבור) ביחס לזיזים הקדמיים העליונים של עצמות האגן (Anterior Superior Iliac Spine, או בקיצור: ASIS), הלא הן זוג העצמות הבולטות מתחת למותן. אגן ניטרלי הוא מצב בו שלושת הנקודות הללו יוצרות משולש מאוזן באותו המישור. ההתייחסות בפילאטיס היא בייחוד למישור הקורונלי, המישור אשר מפריד את הגוף לחצי: קדמי ואחורי, פרונטילי ופוסטריורי. מבחינה קלינית אגן ניטרלי מתייחס גם למישורים נוספים ולסימטריה של המשולש. על-מנת שהאגן יהיה ניטרלי באמת, גם עצמות הירך והצלעות נדרשות להיות במיקום אופטימלי.

כאשר האגן נמצא במיקום ניטרלי, נוצרת הזדמנות למציאת פונקציונאליות אופטימלית בעמוד השדרה. כלומר, ברגע שהאגן ניטרלי, עמוד השדרה יכול להימצא במנח בו העומסים הפועלים עליו קטנים והמרחב בין החוליות מרבי.

כאשר עצמות ה-ASIS נמצאות קדמית לעצם ה-Pubis (כשהישבן "משוויץ") זוקפי הגב התחתונים וכופפי הירך נוטים להתקצר, דבר אשר גורם להיפר-לורדוזה (הקשתה מותנית מוגזמת). מצב זה נקרא Anterior Pelvic Tilt (APT).

כאשר עצמות ה-ASIS נמצאות אחורית לעצם ה-Pubis (כאשר משטיחים את הקשת המותנית בשכיבה על הגב), שרירי העכוז והירך האחורית מתכווצים והקשת המותנית נאבדת. מצב זה נקרא Posterior Pelvic Tilt (PPT).

למרות היתרונות של האגן הניטרלי, בתנועה בריאה האגן מסוגל וצריך לעבור בין APT, לאגן ניטרלי, ל-PPT. עם זאת, כאשר הגוף לא זז, חשוב למצוא יציבות דינאמית באגן ניטרלי, כך ניתן למזער את הנזקים היום-יומיים לעמוד השדרה. חשוב להדגיש כי אגן ניטרלי הוא לא מנח: למרות שלמראית העין האגן לא זז, כל השרירים אשר מתחברים לאגן עובדים בצורה מאוזנת על-מנת לשמור עליו שם.

כפי שראינו, מיקום האגן משפיע על השרירים, אך גם השרירים משפיעים על מיקום האגן. בישיבה ממושכת, למשל, וגם אם הישיבה נעשית במנח ניטרלי של האגן, כופפי הירך נוטים להתקצר ושרירי העכוז להתארך ולהיחלש, מצב העשוי ליצור קשת מותנית מוגזמת. אם ניקח כדוגמא את שמוליק המתכנת: הוא יושב שעות ארוכות בסטרט-אפ בו הוא עובד ולכן האגן שלו נמצא ב-APT והוא סובל מהיפר לורדוזיס בעמידה. אם נבקש ממנו לשכב על הגב בשיעור פילאטיס (שכמובן הסטרט-אפ מממן לו), נראה כי בשכיבה האגן שלו דווקא ב-PPT, זאת בשל הכיווץ של כופפי הירך. איך יתייחס למדריך פילאטיס לאגן של שמוליק?

כאן מתחיל הויכוח הגדול. בחלק מן האסכולות קיימת חשיבות מכרעת למיקום העצמות. הרציונל אומר כי אם עצם לא נמצאת במיקום אידאלי, השרירים מסביב לעצם לא יוכלו לעבוד בצורה אופטימלית. לכן, יתעקש המדריך ששמוליק ישמור על מיקום האגן בכל מחיר.

לעומת זאת, אסכולות אחרות לא מתעקשות על שמירת מיקום האגן וחלק כלל לא משתמשות בצמד המילים "אגן ניטרלי". התומכים של אסכולות אלו חוששות מין ההתעקשות שבתיקון מכיוון שהחזקת מנח ניטרלי דורשת עבודה עמוקה ומדויקת מאוד של השרירים. שמירה על אגן ניטרלי ללא עבודה דינאמית של השרירים הנכונים הופכת את המיקום לפוזיציה ללא תמיכה, העלולה לייצר יותר נזק מתועלת. זו הסיבה שההתייחסות לאגן תתבצע רק עם מתאמנים ברמת ממשיכים או מתקדמים אשר חזקים פיזית ומודעים מנטלית ולכן מסוגלים לייצב את האגן עם התמיכה השרירית הנדרשת. מורה כזה יתייחס לאגן של שמוליק אחרי שהוא הבין איך לעבוד נכון. גם אז, סביר שהשפה של המדריך תהיה ממוקדת אל עבודת השריר ולא אל מיקום העצם. המדריך יבקש "להאריך את עצמות המושב לפנים" או "לגלגל מעט את האגן".

נראה שבקרב הזה לא נחזה בנוק-אאוט. בשורה התחתונה כולם שואפים למיקום האגן אופטימלי המקל על עמוד השדרה, והוויכוח סובב סביב הדרך להגיע לשם.